הבלוג

אשטאנגה יוגה- שמונת איברי היוגה

יוגה היא תרגול פיזי-נפשי-רוחני שמקורו בפילוסופיה ההודית העתיקה.
כמה עתיקה? אם תשאלו את ההודים, הם יגידו שהיוגה ניתנה לבני האדם ע"י האלים, ככלי על מנת להשקיט את המחשבה ולראות את הנשמה, והיא מתורגלת משחר האנושות.

מי שנחשב לראשון שכתב בצורה סדורה את משנת היוגה, הוא פטנג'לי, אדם שחי בטווח השנים 200-500 לפני הספירה. החיבור שלו- היוגה סוטרות של פטנג'לי, הוא מסמך תמציתי בסגנונו, המהווה את ספר היסוד הקלאסי ללימוד יוגה.

בסוטרות הראשונות בחיבור, פטנג'לי מסביר שהיוגה היא השקטת תנודות התודעה,ואז, שרוי הרואה במצבו הטבעי.
 או בתרגום של ב.ק.ס איינגאר- Then, the seer dwells in its own true splendor.
כלומר, באמצעות היוגה אנחנו משקיטים את הזרם האינסופי (או הפיד הפנימי)
של מחשבות/רגשות/זכרונות בשביל להתקרב יותר אל עצמינו ה"אמיתי" (פנימה אל הנשמה/המתבונן/ הנפש).

פטנג'לי מונה שמונה איברים (שמונה: אשטה, איבר: אנגה ויחד: אשטנגה יוגה) או שלבים של היוגה במסע לחקר הנשמה:

יאמה: דיברות המוסר האוניברסליות, עשה ואל תעשה בהקשר אדם וסביבתו.

ניאמה: מוסר ברמה אישית, עשה ואל תעשה בהקשרי אדם מול עצמו.
יאמה וניאמה שולטות בתשוקות וברגשות של היוגי ושומרות על הרמוניה בינו לבין שאר בני האדם.

אסאנהתנוחה. האסאנה יוצרת יציבות, בריאות וקלות איברים. תנוחה יציבה ומהנה יוצרת איזון מנטלי ומונעת הפכפכות של המייינד. ע"י התירגול מפתחים זריזות, שיווי משקל, עמידות וחיוניות.

פראניאמה: אמנות הנשימה. שליטה בנשימה המובילה לשליטה במיינד.

פראטיהרה: כינוס עצמי, הובלת החושים פנימה. הטבע של החושים הוא לרצות להתקשר באופן תמידי עם אובייקטים חיצוניים. כשתשומת הלב שלנו פונה החוצה המחשבות מתחילות להעסיק את ההכרה. על ידי תרגול בפרטיהארה מושגת שליטה בחושים, והיוגי הופך אדון לחושיו.

דהאראנהריכוז. ריכוז מוחלט בנקודה מסויימת, או עיקרון מסויים.

דהיאנהמדיטציה. המינד שתורגל להישאר ממוקד בנקודה מסוימת, מקבל את היכולת לזרום ברציפות ללא הפרעה.

סמאדהימצב היספגות עמוק. מצב של מודעות על. אחדות של המודט עם אובייקט המדיטציה, בו הסובייקט נהפך לאובייקט ובה מתאחד המודט עם הרוח האוניברסלית.


ב.ק.ס איינגאר הקביל את איברי היוגה לעץ.
העיקרון הראשון, שמהווה את הבסיס להתפתחות רוחנית, הוא יאמה והוא מקביל לשורשים של העץ.
יאמה מכיל בתוכו חמישה עקרונות:

א-הימסה: אי אלימות.
סאטיה: אמת.
אסטיה: שחרור מתאוות בצע.
ברהמצ'ריה: ריסון תענוגות החושים.
אפריגרהה: שחרור מחמדנות ורכושנות.

ניאמה– העקרונות המקבילים לגזע של העץ:
שאוצ'ה: ניקיון.
סנטושה: שביעות רצון.
טפס: להט.
שודהיאיה: לימוד עצמי.
ואישורה פראנידהנה: התמסרות.

הענפים של העץ- ארוכים, וקצרים, ישרים ואלכסוניים, יוצרים צורות שונות ואלו הן האסנות– תנוחות היוגה. מטרתן להביא את התפקודים הפיזיים והפיזיולוגיים של הגוף להרמוניה עם התבנית הפסיכולוגית של דיסציפלינת היוגה.

העלים של העץ, באים במגע עם האטמוספירה ומספקים חמצן ואנרגיה לעץ כולו. הם מקבילים לפראניאמה, מדע הנשימה, שמחבר בין העולם הפנימי לזה החיצוני.

קליפה העץ מגינה עליו ועל האנרגיה שזורמת בתוכו, כמו האיבר החמישי פרטיהארה, המסע פנימה של החושים מהעור אל ליבת ההוויה.

לשד העץ, הוא הנוזל המוביל את הסוכרים מהעלים את השורשים (לשד שיפה) וכן הנוזל המעביר מים ומומסים (הורמונים ומינרלים) מהשורשים אל העלים (לשד עצה). הלשד מקביל לדהארנא– ריכוז- מיקוד תשומת הלב בליבת ההוויה.

כשהעץ בריא יכולים לפרוח פרחיו- דהינאמדיטציה, היא הפרח של עץ היוגה.

כאשר הפרח הופך לפרי- זהו מצב המכונה סמאדהי, מצב של תודעת-על, היספגות עמוקה במושא המדיטציה. "מהות תרגול היוגה היא החופש, השלווה השלום והאושר של מצב הסמאדהי, שבו הגוף הנפש והנשמה מאוחדים ומתמזגים עם הרוח האוניברסלית."עץ היוגה, ב.ק.ס איינגאר.

מקורות והמלצה לקריאה והעמקה: עץ היוגה, ב.ק.ס איינגאר- תרגם לעברית איל שפרוני.

הפודקאסט, היוגה סוטרות של פטנג'לי, של עידו מנור.